שולחן שנטמא מטבילין אותו בזמנו אפי' בשבת כו'. — צ"ל: שלחן שנטמא מטבילין אותו בזמנו בשבת (ומלת "אפילו" יש למוחקו וכן יש למוחקו בתוספתא סופ"ג, וביאור זה שאין מטבילין אותו מיד כשאר הכלים שהרי לה"פ צריך להיות עליו תמיד ואף שהלחם שעליו נטמא מן השלחן אין חוששין שלה"פ בא בטומאה כדתנן בפסחים פ"ז מ"ד לפיכך ממתינין לו עד השבת שאז מסלקין את הלחם ומטבילין את השלחן) כו' על דעתיה דר"מ מטמא שני לחמים (פי' לחם שהיה עליו בשעה שנטמא והלחם שמסדרים עליו בשבת אחר טבילה שעדיין צריך הוא הערב שמש ומטמא אף את התרומה) כו' תיפתר שניטמא במשקין (פי' ואוכלין וכלים שנטמאו במשקין אינם אלא טומאה דרבנן שאינה צריכה הערב שמש כמבואר בביצה פ"ב ה"ב וע' בבלי כ"א א' תוד"ה האונן, וזה דאיתא לפנינו ספק משקין מלת "ספק" נשתרבבה מלמעלה).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי חגיגה · פרק 3 · הלכה 8 · Integer 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7368391bd5729d437021a54284fb5e3803e1d8e812ad49a7b4608f090b02e03c