והלוחש על המכה וברוקק. שכן דרך מלחשים לרקוק קודם הלחש ואסור להזכיר פסוק על הלחישה ויש לוחשין שדרכן ללחש ולרקוק אחריהן ואומרים אותם בלחש ומזכירין להם בלשון לעז ואמר לי רבי דמותר דאין אסור אלא ללחש אחר רקיקה דנראה שמזכיר את השם על הרקיקה ועוד לא נאסר אלא קורא בלשון הקדש אבל בלע"ז לא:
קריאה במקור
נימוקי יוסף על סנהדרין · דף 20a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אפילו נגע צרעת. אפילו ללחוש האי קרא דלית ביה שם שמים על הרקיקה שקורא נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן לשם רפואה אין לו חלק לעוה"ב:
אפילו ויקרא אל משה שאין בו לא חולי ולא נגע דאין ראוי ללוחשו על המכה ואין מזכיר משום רפואה אלא כסבור הוא להנצל בזכות דברי תורה שהוא מזכירו אסור ללחוש:
סכין וממשמשין. ואין בכך משום רפואה דסיכה אתקש לשתיה:
ולוחשין על הנחשים. שלא יזוקו ואין בכך משום צידה:
כלי על גב העין שכן דרך שנותנין כלי מתכת על העין כדי לקרר את העין אי נמי כגון שעושין לאדם שחש בעיניו מקיפין עיניו בטבעת:
כלי הניטל. כגון סכין מפתח וטבעת:
סך ואח"כ ממשמש. הוי שינוי דבחול דרכו למשמש ואח"כ לסוך:
תנו רבנן אין שואלין דבר מן השד. שכן עושין כשאובדין שום דבר שואלין במעשה שדים הם מגידים להם ואסור לעשות כן בשבת משום ממצוא חפצך:
אף בחול אסור. לשאול בשדים כדמפרש לקמן משום סכנה:
שרי שמן. יש מעשה שדים ששואלין על ידי שמן וקרו ליה שרי שמן והיינו שרי בוהן ויש ששואלין בשפופרת של ביצה וקרי להו שרי ביצים:
אלא מפני שמכזבין. ולכך נמנעו מלשאול בהן:
משך ידו את לוצצים. מושך הקב"ה את ידו מן הלוצצים שלא להתקרב אצלם:
לא יגורך רע היינו מספרי לשון הרע דכתיב בתריה תאבד דוברי כזב איש דמים ומרמה יתעב ה' ועוד כתיב בתריה קרבם הוות קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון:
סליקו להו כל ישראל
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 49cc6589905f9625c4a5c4fb1e052696498c3073b0d1b9f4e290570fadfdd433