תד"ה היה. וכן בסיפא כו' כדי שיפתח ויגוף ותיגוב כו'. כצ"ל ובמהרש"א ט"ס:
קריאה במקור
רש"ש על עבודה זרה · דף 69b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה מ"ט. ע"ש ברזא כו' אותו בה. כצ"ל:
בא"ד מדקאמר דוקא משום שייכא כו'. כצ"ל:
בא"ד או שכח היאך חתמו כו'. לכאורה למה יגרע זה מלא הלך כלל לראותו. ואולי זהו הריעותא דאם היה החותם מכוון כמו שעשאו ודאי היה נזכר בראותו אותו עתה לומר שהוא הוא שעשאו וכן יעיד הנסיון:
בא"ד ומיהו אין נכון כו' דאז ודאי אינו מותר כו'. כצ"ל:
בא"ד ולתת חשוק כו' סביב השולים במקום כו'. כצ"ל וכ"ה לעיל (לא ב) בדבריהם:
בא"ד מיהו אין לאסור ג"ז בדיעבד. נראה למחוק כ"ז מכאן ולהציגם לקמן אחר או שיחזור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e3dfeed868f07ce0fbf0170fdf8821a7723b576acd6445d783dab70f0c182985