תד"ה אביי. לפי שהריח נכנס בגופו ומזיקו. כצ"ל וכ"ה במהרש"א וכ"ה הב"ח וכ"ה בתוס' הסמוך לקמן:
קריאה במקור
רש"ש על עבודה זרה · דף 66b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה רבא. ולענין ריחא דהתם דהלכה כרב כו'. כצ"ל:
בא"ד אם השמנונית האיסור על המרדה כו' מיהו כשאינה ב"י מותר כו'. משמע דאפי' איסור בעין הטוח ע"פ הכלי נפגם כשאינו ב"י וכבר הביא הר"ן דעה זו בסוף מכלתין ע"ש. וגדולה מזה משמע מלשון רש"י לקמן (סז ב) ד"ה לאו נטל"פ הוא דאפי' תבשיל בעין העומד בקדירה נפגם בלינה. אך לקמן (ר"ד סט) כתבו דשמנונית דאיסור הנדבק בדופני הסכין כו' הוי לשבח אף כשאינו ב"י:
בא"ד וי"ל משום דל"ד דריחא דהתם כו'. כצ"ל:
תד"ה אמר. דתנן תנור כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e3dfeed868f07ce0fbf0170fdf8821a7723b576acd6445d783dab70f0c182985