רש"ש על עבודה זרה · דף 76a

גמרא א"ר ס"ס כי פליט איסורא קא פליט. ור"א משני בסוף הסוגיא בעידנא דקא פליט לא איתיה לאיסורא בעיניה הן ר"א (כפי מש"כ הר"ן בשם הרמב"ן בפרק כל שעה ע"ש) ע"כ ס"ל דמריקה ושטיפה המה קודם שנעשה נותר וכדעת הרמב"ם (עי' תוי"ט פי"א דזבחים מ"ז ד"ה וחכמים) ולכן לא חל שם נותר על מעט הבליעה הנשארת אחר מו"ש (ע"ש בר"ן) (ורבה) [ורבא] ס"ל כדעת התוס' (עתוי"ט) שם דמו"ש הם לאחר שנעשה נותר (וכ"מ דעתם כאן בד"ה ב"י עיין ברא"ש) להכי פריך שפיר כיון שכבר חל עליו שם נותר איך תפקע אח"כ אפי' מהמועט הנשאר אחר מו"ש ולכן משני דכ"י ויום נעשה גיעול לחבירו ור"ל בעוד שלא נעשה נותר וכסברת ר"א ודע דלתירוצא דאביי לכאורה קשה אטו דיני הגעלה משמיע לן במתניתין דזבחים והרי ר"ש סובר שם דקק"ל א"ט מריקה ושטיפה והגעלה ע"כ מיהא בעי וכדאמרי' בגמרא שם (צו ב) ואפ"ה לא תני לה שם. ולולי דמסתפינא הייתי אומר דלאביי כלי שאין לו תוך לא הצריך הכתוב מו"ש עמש"כ שם (פח א) וזה אשמעינן במתניתין דהשפוד והאסכלה לפי שאין להם תוך מגעילן (ר"ל אחר הליבון) ודיו:

שם א"ה ליתנינהו לתרוייהו בחדא כו'. כ"נ דצ"ל:

שם דחטאת דלמחר ושלמים דאתמול בהדי הדדי קא שלים זמנייהו. ל"ד דשלמים דאתמול שלים זמנייהו בסוף היום וחטאת דהיום לא יושלם זמנה עד למחר בבוקר מה"ת ועד חצי הלילה מדרבנן אלא דר"ל דגם השלמים עדיין לא נעשו נותר בעת בישול החטאת:

רש"י ד"ה אי. יגיד עליו ריעו איבעי כו'. כצ"ל: