הגהות הב"ח על רי"ף סנהדרין · דף 10b

נ"ב ל' טוח"מ ומעלות שכר זו לזו שתחזור לאחוריה:

מעליו וכו' לעבור מעליו כצ"ל ונ"ב כך העתיק הסמ"ג בעשה סי' פ' פ"א ומשמע שאין החמרין חבריו רשאין לילך ולהניחו לבדו וכן משמע מלשון הרמב"ם בסוף הלכות רוצח שכתב וז"ל חמרים שרגליו של אחד מהם רעועות אין רשאין חבריו להקדים ולעבור מעליו נפל רשאין לעבור מעליו כו' וכן הלשון בטוח"מ סי' רע"ב אמנם שם העתיק הרב ב"י דברי הראב"ד שכתב בהשגות וז"ל פי' אין חבריו רשאין לדרוס עליו ולעבור אבל אם נפל רשאין ודוקא בחמור אבל באדם לא עכ"ל נראה שהיו גורס עליו ולא מעליו במ' ולפי זה רשאין הן לילך ממנו ולהניחו לבדו רק שלא ידרוסו עליו וצ"ע:

המלמד חובה וכו' המלמד זכות:

נ"ב מי משלם וכו' ואם היה וכצ"ל:

נ"ב פי' הא דאמרי' מומחה משלם כשיש גדול ממנו בחכמה ובמנין. וכתב הרא"ש ע"ז וז"ל זו היא גי' רב אלפס ז"ל ופירושו וקשה דמאי קאמר ליה ר"ע לר"ט מומחה לב"ד אתה ופטור מלשלם והלא ר"ע ושאר חכמים היו גדולים מר"ט בחכמה ובמנין דקי"ל ר"ע ור"ט הלכה כר"ע. הלכך נראה כגי' רש"י ופירושו כו' ונ"ל דלא קשה מידי דר"ט מומחה דסמיך וקבלוהו עלייהו נמי הוה הלכך פטור מלשלם אליביה דכ"ע שאפי' אינו סמוך כיון דמומחה הוא ויכול לדון בע"כ אהני קבלתס למפטר' לגמרי מכ"ש דסמוך נמי הוה וההיא מתני' דדן את הדין בדלא קבלוהו מתוקמא אע"ג דר' אבהו מוקי לה לההיא דדן את הדין בדקבלוהו כדאי' בפ"ק רב יוסף לא מוקי לה הכי ובלא"ה צריך לפרש דרב יוסף פליג אדר' אבהו בענין פי' דמתני' דדן את הדין כמ"ש גם הרמב"ן לדעת הרי"ף עי' עליו. ועוד יראה לי להביא ראיה לפירושא דהרי"ף ז"ל בדברי רב יוסף מדקאמרי' בפ"ק אמר ר"נ כגון אנא דן ד"מ ביחידי איבעי להו כגון אנא דגמיר כו' ת"ש דמר זוטרא בריה דרב נחמן דן דינא וטעה אתא לקמיה דרב יוסף א"ל אי קבלוך עלייהו לא תשלם ואי לא זיל שלים ש"מ כי לא נקיטא רשותיה דיניה דיניה אלמא דרב יוסף קאמר ליה למר זוטרא דמשלם אע"פ שהיה מומחה ולא קאמר דהדין חוזר אלא ודאי דדוקא בשאינו מומחה מחזירין דדיניה לאו דינא אבל במומחה מה שעשה עשוי ופטור מלשלם אלא מאחר שהיה רב יוסף גדול ממר זוטרא בחכמה ובמנין הדין דמשלם מביתו כרישא דמתני' הדן את הדין ופירושא דהרי"ף נכון לענין פי' הסוגיא:

כשיש גדול ממנו ואותו גדול מחזיק כצ"ל:

נ"ב וכך פי' התוס' והאגודה והמרדכי בשם ר"י אמנם כתבו עוד פי' בשם מהר"ם לחלק בין תובע לנתבע וכמ"ש הרא"ש ונ"ל דלענין דינא שני הפירושים אמת וכן משמע בטוח"מ סי' ט"ו ע"ש:

דאי הוה וכו' מי שילוה וכו' לעשות כן כצ"ל:

נ"ב וא' רכוב מעבירין את הרכוב מפני הטעון א' טעון כו':

נ"ב הא קתני סיפא וכו':

דכי כצ"ל:

נ"ב מהכא:

נ"ב כמי שנטל ונתן ביד דמי לפיכך: