חדושי הלכות על בבא בתרא · דף 136b

תוספות בד"ה לא קנה כו' שהרי לא הקנה לו כלום עד אחר שיזכה שני כו' עכ"ל משא"כ הכא דמיד שמת הבן גוף הנכסים שהיו לו נפלו לפני בן הבן וגם הפירות ירשם אח"כ בן הבן בקבר כמ"ש לעיל:

בא"ד ואפילו לרב ענן דאמר כו' ולא לירתי ירתיי כו' אם מת שני לא יחזרו ליורשי שני כו' עכ"ל ומהך דאחריך לשני ואחריך לג' דאם מת שני לא יחזרו ליורשי שני לא קשיא להו בפשיטות לר"ע היינו משום דהא ודאי ל"ד לדהכא דהא התם אחריך לשלישי קאמר ואפילו זכה בו השני לא יחזרו ליורשיו אחריו וק"ל:

בד"ה והתניא כו' ומשני כו' אלא אחריך תנאי היא כו' כדמייתי דפליגי רבי ורשב"ג באחריך כו' עכ"ל קצת קשה דמאי אולמיה הא דמייתי פלוגתא דרבי ורשב"ג דאימא נמי דפליגי בקנין פירות ולא באחריך כיון דלא מצינו פלוגתא באחריך אין סברא דפליגי ביה ושוב מצאתי גליון תוספות נראה דמייתי שפיר תנאי דע"כ באחריך פליגי אפילו לר' יוחנן ולא בקנין פירות אי הוה כקנין הגוף אי לאו דהא טעמא דרשב"ג אין לו לשני אלא מה ששייר הראשון ע"כ משום דאמר אחריך דמשום קנין פירות גרידא פשיטא דלא היה יכול למכור כמו האב דאינו יכול למכור עכ"ל גי' וקרוב לזה כתב הרא"ש וזה לשונו אע"ג דקי"ל כר"ל כו' אחריך שאני כו' ולא אמר פירי לחד וגופא לחד אלא היכא דאמר מעכשיו כו' דהיינו מתניתין דתנן מכר האב כו' ולא פליג רשב"ג והא דקאמר רב נחמן ב"י כו' פי' רשב"ג סבר קנין פירות דהכא כקנין כו' ומשום אחריך כו' עכ"ל ע"ש גם ברי"ף מיהו ק"ק לפי זה דאכתי מברייתא דלעיל דקתני יחזרו ליורשי ראשון נמי יש להוכיח דאחריך שאני דאי משום קנין פירות לחוד אם כן במתניתין נמי במת הבן ואחר כך מת האב לא יחזרו ליורשי הבן כפריב"ם לעיל [א] אלא ליורשי האב דאית ליה קנין פירות אלא דאין זה מוכרח דאיכא למימר לפום סברא דהשתא דקושטא הכי הוא במתניתין נמי יחזרו ליורשי האב וכן פירש רשב"ם לעיל ועוד יש ליישב בזה ואין להאריך ודו"ק: