בצדק תשפוט עמיתך הוי דן את חבירך לכף זכות. אפשר לומר במה שכתבתי בכמה מקומות דשמעתי מפה קדוש הרב המופלא עיר וקדיש כמהר"ר חיים ן' עטר ז"ל בחכם אחד ביזהו עשיר אחד ומחל לו תכף וטעמא טעים דאמרו בזהר הקדוש דחטאוי דבר נש מכבידין גדפהא דשכינתא וא"כ אם איני מוחל לו יש לו עון וח"ו יש סרך צער לשכינה ואם אני מוחל לא נשאר עון זה ואני מקל בצער השכינה אלו דברי פי חכם חן. וזה חסידות וממנו נלמוד דאם יש לדון לחבירו לחובה אם דנו לחובה הוא עשה עון ויש צער לשכינה. ואם דנו לכף זכות אם כן לא חטא ומקל הצער מהשכינה. ועוד שאם באמת לא חטא והוא דנו לחובה הוא חוטא והוא עצמו גורם צער לשכינה. וכבר כתבנו בעניותנו במ"א דהרבה תועלת מגיע כשאדם מליץ טוב בעד חבירו שגורם לסתום פי המקטרגים למעלה ומגביר הרחמים. ואפשר שזה רמז בצדק שהיא השכינה שנקראת צדק תשפוט עמיתך שתדין חבירך לכף זכות כי בזה אתה מקל בצער השכינה כביכול ח"ו באופן שכאשר תשפוט עמיתך תן דעתך בשכינה ותדון אותו לכף זכות:
קריאה במקור
מראית העין על שבועות · דף 30a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Marit HaAyin, Jerusalem 1960
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001139211/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7f9d04ee391839c6c969bba1fae13a768a847ff2e5aeddcb6af2ddb889f12682