גמרא [והאמר אילפא ידים תחלת גזירתן לשריפה. דברי הת"י בכאן תמוהים באין פתרון ונ"ל דמקומן לקמן (ט"ו ריש ע"ב) דפריך ג"כ והאמר אילפא כו' ידים הוא כו' הא מידי אחרינא לא ובס"ד צ"ל דעדיפא מיניה משני:
קריאה במקור
רש"ש על שבת · דף 14b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם וכ"ת שמאי וסיעתו כו'. קשה דאם גם שמאי והלל עצמן היו בי"ח דבר א"כ מדוע לא קאמר אלא גזירת ידים הלא י"ח גזירות הוו וי"ל:
שם אלא אתי אינהו גזרו ולא קבלו מינייהו כו'. ק"ק דכיון דרבותיהם כבר גזרו עלייהו איך נחלקו אח"כ תלמידיהן אחריהם עליהם בזה] :
רש"י ד"ה ובא. וטהר השתא מכלל כו'. עיין מהרש"ל ומהר"ם ועי' (זבחים יז) תד"ה טבו"י:
[שם רד"ה על ארץ העמים. ולר"ש נמי כו' מטמאין הן במגע כו'. עמש"כ בפסחים ט' בדבריו בס"ד] :
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7440c20ec4cb7955e9700b72178b3bfae1855c3c3825d417a0b7ca66e480b9ea