גמרא ודילמא ת"ק ד"ה א"מ קאמר א"כ ראה"ק טעמא דב"ש אל"ע. לכאורה יקשה מכאן על מש"כ התוס' (בעירובין ר"ד יג) דכיון דקאמר ת"ק ל"נ בדין הוא שיש לו להשיב ולומר נחלקו ולא היא דע"כ ל"א כן אלא היכא דת"ק ג"כ אמר דנחלקו בד"ז רק דבאיזה פרט בזה הענין גופיה הושוו בזה יש לו להשיב דגם באותו פרק נחלקו. אבל הכא דת"ק אמר של"נ כלל בד"ז שפיר מקשה מאי אשמעינן דב"ש חולקין בד"ז ועמש"כ ברפ"ד דמקואות:
קריאה במקור
רש"ש על שבת · דף 135a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה אנדרוגינוס. ולקמיה פריך כו'. כבר גלה לנו התרתו בפי' המשנה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7440c20ec4cb7955e9700b72178b3bfae1855c3c3825d417a0b7ca66e480b9ea