רש"ש על שבת · דף 67b

[במשנה חייב על כל אב מלאכה ומלאכה. עי' פירש"י. אבל בנוסחת המשנה דירושלמי ליתא למלת אב וכן לקמן (ס"ח ריש ע"ב) בגמרא ובפיסקא (ע.) ליתא] :

רש"י ד"ה חייב על כשו"ש. עיין כה"ד נראה דהוה ק"ל דהא גם בשכח שהיום הוא שבת ה"ל כמו חדא שגגה שמפני שטעה בשבת הא' שהוא יום חול דרך משל דהיה סבור שהוא יום א' מזה נמשך הטעות על כל השבתות שהם יום א' לזה נתן לנו טוב טעם דא"א שלא ישמע כו'. ולכן כשחזר ושכח בשבת הב' הוה שגגה אחריתא אבל זה לא עלה ע"ד שזאת תחשב לידיעה הגורמת חילוק חטאות ובזה נחלץ מקושיות התוס' עליו רק דק"ק המהלך במדבר מא"ל מהיכן שמע ולשונו בכריתות דדמי כמו שנודע כו' והוה א"ש רק דסיים שם והוה כע"מ אחת בכמה העלמות ולדידי הל"ל בשתי שגגות:

רד"ה היודע שהוא שבת. ואע"פ שחזר וכפלה כו'. פירש למתניתין כרבה בכריתות ספ"ג דשבתות לאו כגופיא דמיין לר"ע ולא כר"ח שם דשבתות כגופיה דמיין לכ"ע וחייב על כל א"מ של כל שבת ושבת קאמרה מתניתין והרמב"ם פסק כר"ח ועיין ברא"ש פרק הפרה ססי' ה' ואולי משום דפשטה דמתני' דייקא כרבה כדאמר שם מנא אמינא לה דתנן כו' ואלו חייב כו' של כל שבת ושבת לא תני ואביי נמי כוותיה ס"ל בזה ע"ש: