תד"ה ובה. אלא בעוד שהפתילה ישנה בנ"מ דולקת היה מדליק ממנה השאר. ראיתי בס' ז"א מפרש להספרי (פ' בהעלותך פיסקא נט) שהקשה דא"כ מאי מותיב ר"ש הא אמרי' לעיל וא"נ לשיעורה ופי' הרי"ף כו' (כמו שהבאתי לעיל) וא"כ גבי נ"מ נמי דעיקר מצותו אינו אלא מערב עד בוקר ואח"ז אינו אלא כדי להדליק ממנו בע"ה. ול"נ דלפירוש ריב"א יהיה הקושיא ממה שמדליק אח"כ הנ"מ מהשאר וכפירושו בובה היה מסיים:
קריאה במקור
רש"ש על שבת · דף 22b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7440c20ec4cb7955e9700b72178b3bfae1855c3c3825d417a0b7ca66e480b9ea