במשנה כל כה"ק מצילין מפני כו'. וכ' התוי"ט וטעמא דל"ש להציל מידי אחרינא מפורש כו'. במחכ"ת ל"ד דהכא דמיירי למבוי שאינו מעורב הטעם פשוט משום שבות דלא עירבו. וגם לפי המסקנא בגמרא (קיז ב') דאתיא כר"א דבעינן בעלמא ב' לחיין. מחוסר ג"כ עוד לחי הב':
קריאה במקור
רש"ש על שבת · דף 115a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה טעונין גניזה. ומאן דאסר כו' בר מס"ת יוונית משום מעשה כו'. שביק דעת רשב"ג במשנה שם דהתיר בכה"ס יוונית ומטעם המקרא דיפת וגו' ותפס דעת ר"י שם בברייתא אליביה. משום דלישנא דואע"פ כו' בכל לשון דמשנתנו וכ"ש לישנא דגמרא גבי פלוגתת ר"ה ור"ח היו כתובים כו' בכל לשון משמע אף יוונית לכן השכיל להביא דעת ר"י דלדידיה אף יוונית לא התירו אלא בס"ת עמש"כ בריש דברים רבה בס"ד (ולפ"ז דבריו בגמרא בסמוך ד"ה לא נתנו שהביא דרשב"ג דמשנת מגילה הם שלא בדיוק) ובזה ינצל הרע"ב ממה שגמגם עליו בתור"ע על מש"כ ואיכא למ"ד ולא נתנו לקרות כו' הלא זהו רשב"ג דפסק כוותיה שם. דלפי האמור הוא ר"י אליביה ולה"כ:
(בגמרא) [ברש"י] ד"ה אליבא דמ"ד. במסכתא מגילה אין בין כו' כצ"ל:
[תוד"ה לא. כשהן כתובין עוד דהא שרי כו'. כ"נ דצ"ל] :
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7440c20ec4cb7955e9700b72178b3bfae1855c3c3825d417a0b7ca66e480b9ea