כסא רחמים על מסכת כלה · פרק 4 · הלכה 4

מכאן אמרו חכמים וכו'. ארישא קאי דכל המוציא וכו' אשר הוא כעע"ז וש"ד ואביזרא דג"ע לזה החמירו רז"ל ואמרו יד לאמה וכו':

מוסר אשר לא הוכו עיניו בסנוירים אשר הוא יהודי ומאמין בדברי רז"ל הקדושים אשר כל דבריהם ברוח הקדש ואזהרה שמענו לא תסור יוכל הדבר אשר יגידו לך. כל עצמותיו יאחזמו רעד בראותו דברי רז"ל כאן ובכמה דוכתי ובזהר הקדוש. ותסמר שערת בשרו בזוכרו אשר הרבה לחטוא ועבר על אזהרו' רז"ל הקדושים ופגם כמה פגמים כמה פעמים וי"קר מקרה"ו ופגם בהרהורים וכיוצא וקלקל חותם המלך שדי מלבר והויה מלגיו, והוא נח"ש י"נחש. ואני בעניי קמחא טחינא טחנית בקונטריס צפורן שמיר והיה לבאר קצת מהפגם. והתקון. אם בעל נפש הוא ימהר יחישה ושב ורפא לו:

תוספות
יד לעין תקצץ. פי' אפי' אם סוגר עיניו ומעביר היד עליהם הוא בכלל זה. ובמקומו הוכחתי אני בעניותי. כן מדברי הזהר הקדוש ומדברי ס' חסידים ודלא כמ"ש הרב פרישה והרב אליהו רבא ז"להה בא"ח סי' ד' דהקלו בזה עיין בדבריהם. ויש להחמיר וליזהר בזה: