רש"י כתב שגם לבהמה יש תקנה לשוחטה ואח"כ לבודקה מבפנים דושט אם יש בו קורט דם פסול ואם לאו כשרה ולא חיישינן שמא במקום שדרס שחט דבשלמא גבי נקב איכא למימר דלמא במקום נקב קא שחיט אבל גבי דרוסה כיון דמקומו מאדים אפי' שחט בו יש היכר משהו ולזה הסכים הר"ן. וב"ה והתוס' לא כתבו כן והטור כתב דדבר קשה הוא להתיר בבהמה שהוא מתלכלך מדם השחיטה ואין קורט של הארס ניכר בו:
קריאה במקור
שלטי הגיבורים על חולין · דף 9a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רבינו כתב דהוי כדי שיתפוס בב' אצבעותיו כלומר צריך להניח כדי שתי אצבעות סמוך לראש ולמטה מזה השיעור ישחוט ששם יהיה הושט וי"א כדי שיתפוס בשתי אצבעותיו משני צדי הצואר וזהו רחב אצבע ורש"י פי' ג' או ד' אצבעות וי"א כדי חודי הצפורנים ועוד יש פירושים אחרים מיהו לא נאמר זה השיעור אלא לבהמה וחיה אבל בעוף הכל לפי גודלו וקוטנו:
הרא"ש פי' דברי רבינו כך דהכי פסק הרי"ף שאם תורבץ הושט והסימנין נתפרקו במקום אחד רובן מן הלחי בנחת כשר אבל אם נדלדלו הסימנין מן הקנה זה מזה ברובן או נקלף הושט מן הלחי ברובו מעט הנה ומעט הנה טרפה ופירש"י הכי הוא תורבץ הושט שניטל מן הלחי ברובו היינו שנקלף הרוב במקום אחד והמיעוט המחובר במקום אחד כשרה אבל סימנין שנתפרקו בכח ברובן מכאן ומכאן והמיעוט הנשאר אינו מחובר למקום אחד טרפה דאותו מיעוט לא הוי חבור ואילו קנה וושט שנתפרקו זה מזה לא הוזכר טרפות זה כלל והתוס' כתבו בשם ר"ת דסימנין שנתדלדלו ברובן טרפה ר"ל שנתפרק הושט מן הקנה ונתדלדלו זה מזה וכ"כ סמ"ג דדעתו כדעת ר"ת והרי"ף שכתב וז"ל סימנין שנתדלדלו רובן טרפה וכן אם נתקפלו שהרי אינם ראוין לשחיטה אבל אם נתפרק רוב תורבץ הושט מן הלחי הרי זו מותרת שאין התורבץ ראוי לשחיטה עכ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c524446c482e2392f10de4cd317c8cb58a6d9feee757adb2282189bdc2d7546e