כתב הרא"ש ויראה שאם אדם הולך ממדינה למדינה ובמדינה שיצא משם אין מסורת ובמקום שהלך שם יש מסורת על עוף אחד שהוא טהור יכול הוא לאכלו באותה מדינה כשהוא שם אפי' דעתו לחזור ואין כאן משום חומרי מקום שיצא משם שהרי מה שאין אוכלים אותו במדינתו אינו בשביל שהם אומרים שאסור אלא בשביל חסרון קבלה שלא קבלו היתר מאבותיהם וגם איסור לא הורו להם ואלו שאמרו שקבלו מאבותיהם בו היתר ראוי לסמוך על קבלתם ולאכלו כל זמן שאין יכולין לברר בו איסור:
קריאה במקור
שלטי הגיבורים על חולין · דף 21b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c524446c482e2392f10de4cd317c8cb58a6d9feee757adb2282189bdc2d7546e