בדין אותו ואת בנו אם נוהג בזכרים איכא פלוגתא הרי"ף פסק דאיסור אותו ואת בנו אינו נוהג אלא בנקבות כגון האם עם הבן והבת אבל לא בזכרים כגון האב עם הבן והבת הלכך שחט האב שרי לשחוט הבן או הבת ביום אחד וכ"כ בשם ה"ג ורב אחא משבחא גאון וכ"כ הרמב"ן והביא דבריו הר"ן שם ומיי' וסמ"ג וטור והרא"ש אביו והר"ן כולן הסכימו שאם ידענו בודאי שהוא אביו אסור לשחוט האב והבן ביום אחד משום דמספקא לן אי חוששין לזרע האב או לא ואזלינן לחומרא אלא שאין לוקין עליו וצ"ע בדברי מיי' שהרי בפי' המשניות פרק אותו ואת בנו פי' וז"ל ראוי שתדע שאין חוששין באותו ואת בנו אלא מי שבנו כרוך אחריו יצא זכר שאין בנו כרוך אחריו ע"כ הרי דלדידיה משמע להדיא דאין אותו ואת בנו נוהג בזכרים כלל ובפי"ב מהל' שחיטה כתב דנוהג גם בזכרים מספק וכן משמע לפירושו למשנת סוף פרק על מומין אלו אותו ואת בנו נוהג גם בזכרים והתימה יותר גדולה מסתירת פירושו ממקום למקום וצ"ע ועוד כתבתי בזה בהלכות כלאים:
קריאה במקור
שלטי הגיבורים על חולין · דף 27a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c524446c482e2392f10de4cd317c8cb58a6d9feee757adb2282189bdc2d7546e