ולמה תניתה תריין זימנין פי' פלוגתא דר"ש וחכמים ומשני כאן בפוחת מן האשפלות ברם הכא בעושה כשיעור פי' דאליבא דר"ש הוי רבותא דבמשנה אחת מיירי בפיחת מן האשפלות וזהו מוסיף על האשפתות ובמשנה אחת קמ"ל בעושה כשיעור אשפלות ומוסיף על האשפתות ובשתיהן רבותא קמ"ל דבפוחת רבותא כמו דא"ר יוסי לעיל אם בפוחת אפי' שתים אסור אליבא דחכמים ובמשנה אחת קא משמע לן רבותא בעושה כשיעור אשפלות בכל אשפה וא"כ כשהוא מוסיף על האשפתות נמצא דמוסיף על השיעור של ל' אשפלות ומסיק ותני כן על דר"ש ובלבד שלא יפחות לאשפה מג' משפלות וחכמים אוסרין ע"כ הא התוספתא אלמא דר"ש ס"ל דמותר לפחות מהאשפלות ולהוסיף על האשפתות דגרסינן במתניתין בדברי ר"ש מותר וזהו הגירסא הנכונה המוסכמת ודוק:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי שביעית · פרק 3 · הלכה 2 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a8b1094cccb372fbba61bf13f7c4c7ae30b6a86a271f96f00f0ca69f77552c7c