בד"ה ועצים דהסקה תנאי היא כו' והיכא דליקטן למשרה הוי דבר שהנאתו אחר ביעורו ולא חל עליה שביעית עכ"ל משמע לפי שיטה זו דהיכא דלא לקטן למשרה מודה רבי יוסי דאסור למשרה דהוי דבר שהנאתו אחר ביעורו ופירות סתמייהו לאכילה וא"כ הוא לא הוה אצטריך למימר לר"י לאכלה ולא למלוגמא אלא לאכלה ולא למשרה היכא דלא לקטן למשרה אלא דקושטא קאמר לר"י דממעטינן למלוגמא אפילו בכה"ג דלקטה למלוגמא ולא מהני בהו מחשבה אך קשה דאמאי איצטריך ליה למימר לר"י לכם לכל צרכיכם אפילו למשרה וכביסה דהא שפיר דרש ר"י כרבנן דלכם דומיא דלאכלה במי שהנאתו וביעורו שוה יצאו משרה וכביסה אם לא לקטן למשרה משום דהנאתן אחר ביעורן ואם לקטן נמי למשרה מהני בהו מחשבה ולא נהגא בהן שביעית נמי מה"ט דהוי דבר שהנאתן אחר ביעורן ויש ליישב אבל בדוחק ואולי שמפני זה כתב בפ"ה כאן שטרח ליישבה ולא יכול ודו"ק:
קריאה במקור
חדושי הלכות על סוכה · דף 40a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a00c59fe0cfd82a807d8d25be6be98497117d0a0ac71fc7134af70a8b515260