היה רחב בתוך חמש עשרה אמה וכו' עושה פס שלשלשה אמות וכל שהוא וכו' ובבבלי ד"י ע"ב גריס להא דאמר רב יהודה מבוי שהוא רחב ט"ו אמה מרחוק שתי אמות ועושה פס שלש אמות. והתוס' שם בד"ה ועושה פס ג' אמות כתבו וצריך לחי אחר דהאי פס לא מהני הואיל ומופלג מן הכותל שלש וכו' ע"ש וגי' דהכא הוה מסייע להו דקאמר וכל שהוא ואותו וכל שהוא נידון משום לחי מיהו אין זה לפי מסקנת הפוסקים אלא דטעמא דהך התירא משום עומד מרובה על הפרוץ הוא והוה כסתום הלכך א"צ לחי וכמו שסתם הרמב"ם בדין זה בפי"ו בהכ"א ע"ש. וכל השקלא וטרי' דהכא דלקמן לפי גי' התוספתא שהיתה לפניהם כמו שהבאתי בפנים אבל לפי שיטת המסקנא דהבבלי מבואר הוא שם דברחב כ' אמות צריך פס באמצע של משך ד' אמות כשיעור משך המבוי וכו' ועיין לקמן בד"ה קורה אחת מהו שתתיר שתי מבואות:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 915e2f15de8341c145c32f96ac4c4e75f36ecdd9e30522c9d2b9af10da48f8ae