אנשי חצר ואנשי מרפסת וכו'. ופרש"י ז"ל אבל עירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן והכי הוא בהדיא שם לקמן בפ' כל גגות דף צ"א וכ"כ הרמב"ם ז"ל בע"ד מהלכות עירובין בהלכה ט"ו ופשוט הוא דע"כ דמיירו דשל רבים הן כדקתני אנשי וכו' ואם לא עירבו לעצמן מאי האי דקאמר כל שגבוה וכו' והלא הן עצמן אוסרין זע"ז. ומה דמסיים רש"י בפירושו וכולן יוצאין בסולם אחד לחצר וממנה לר"ה ואעפ"כ אינן אוסרין הואיל וגבוה מרפסת עשרה שלא הלכו בסולם אלא להקל וכו' כבר תמה בעל המאור ז"ל על זה וכן הקשו שאר המפרשים למה לי האי טעמא תיפוק לי' דמכיון שעירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן הא קי"ל דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה. ומש"ה רצה בעל המאור לפרש בענין אחר ובדוחק ע"ש. והריטב"א כתב בשם התוס' שתירצו שתפס רש"י הטעם הזה לאוקמי סתם משנה אפי' כר"ע דס"ל רגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 8 · הלכה 3 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 915e2f15de8341c145c32f96ac4c4e75f36ecdd9e30522c9d2b9af10da48f8ae