מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 5

עשה מסטווה ע"פ כל הכותל וכו'. לפי הגי' בספרים שלפנינו דברישא קתני דלא הוי מיעוט ובסיפא ד' אמות מערבין אחד קתני משמע לכאורה משום דהוי מיעוט וזה קשה ולפיכך היה נראה לכאורה לפרש דהאי על כל פני הכותל דקאמר באיצטבא ע"ג איצטבא מיירי וכדפרישית בפנים ולפ"ז פליגא אדבבלי דף ע"ז ע"ב דקאמר התם דין איצטבא ע"ג האיצטבא כדין סולם ששליבותיו פורחות אם יש בתחתונה ארבעה ממעט וכו' כנזכר לעיל ד"ה כותל שהקיפוהו סולמות ומיהו היה נראה דנתהפכה ונסתרסה הגי' דהכא וכצ"ל אם על כל פני כותל מערבין אחד וכו' ד' אמות מערבין שנים ולאו באיצטבא ע"ג איצטבא קאמר אלא שעשה איצטבא ארוכה על כל פני הכותל ונוח לעלות עליה הוי מיעוט מגבוה עשרה של הכותל ומערבין אחד ואין מערבין שנים ואם לא עשאה אלא במשך ד' אמות לא הוי מיעוט ומערבין שנים ואין מערבין אחד ושייכא שפיר הא דבתרה הדא דתימר בגדולה וכו'. ויש לפרש לפי הגי' הספר דאסיפא דמתני' קאי נפרצה הכותל וכו' ואם נפרצה יותר מעשר אמות ועשה איצטבא על כל פני הכותל הוי כדמעיקרא דכנסתמה הפירצה דמי ומערבין שנים ואין מערבין אחד ואם אין באיצטבא אלא ד' אמות מערבין אחד ואין מערבין שנים. הדא דאת אמר דמחלק במתני' בין נפרצה עד עשר אמות ובין יותר מכאן בגדולה שהיתה מחיצה גדולה וארוכה בין שתי החצירות אבל במחיצה קטנה נידונית הפירצה ברובה. ומפרש איזהו גדולה וכו' כל שרובה של הכותל יותר מעשר אז השיעור הוא בעשר כדקתני במתני' הא פחות מכאן קטנה היא ושיעור הפירצה ברובה. הדא דאת אמר וכו' הכל על הפירצה קאי דוקא כשנפרצה באמצע אז השיעור כדקתני במתני' אבל אם נפרצה מן הצד לא בדא אמרו שבעשר נידונית הפירצה כפתח משום דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי ואיזהו מן הצד וכו' כל שנשתייר בצד הפירצה עומד ארבעה מן הכותל היינו אמצע ואם לאו היינו מן הצד דזהו קרן זוית. וא"צ לשבש הגירסא וזהו הפירוש הנכון: