תיפתר שהיה יושב וקורא וכו'. עיין במה שנתבאר בדבור דלעיל בסייעתא דשמיא:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 10 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דר' יהודה הוא דאמר אסור להשתמש בעשרה טפחים. האי ש"ס לשיטתיה אזיל דמפרש לר' יהודה דהאי ברייתא כדס"ד דהבבלי פ' הזורק דף צ"ח דסבירא ליה קלועה כמי שהונחה דמיא ומחייב משום אויר עשרה והלכך דחיק וקאמר לית כאן רבי יהודה אלא רבי מאיר אבל התם מסיק דמחייב אחת ומוקי לה דאמר כדנפקת לה לרשות הרבים תניח ואם כן איכא לחלק בין התם להא דהכא כדכתבו התוספות בפרקין דף צ"ח ע"ב ד"ה אלא כולה רבי יהודה היא וכו' וע"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 915e2f15de8341c145c32f96ac4c4e75f36ecdd9e30522c9d2b9af10da48f8ae