מן הים למדו וכו'. וכן אמר התם בדף י"ד וביארתי בכאן לפי חשבון הנזכר שם וצריך להגיה כאן שאין החשבון מכוון כמפורש בפנים. וכבר הקשו בתוס' על הכלל כל שיש בהקיפו וכו' שאין החשבון מדוקדק לפי חכמי המדות. וכ"כ הרמב"ם בפי' המשנה שכל שיש אמה באלכסון שלה יש בהקיפה ג' אמות ושביעית בקירוב. ולפי שזה לא יושג לעולם אלא בקירוב לקחו הם בחשבון הגדור וכו'. ואם מתיישב בזה להכלל שאמרו חכמים מיהו מ"מ קרא קשיא דכתיב עשר באמה משפתו וגו' וקו שלשים באמה יסוב אותו ולפי החכמי מדות שניתוסף שביעית בקירוב על כל ג' אמות בהיקף א"כ עכ"פ יהיה ההיקף מהים לא פחות משלשים ואחד באמה ויותר מעט וצ"ל דהפרוטרוט לא תחשיב כעין דאמרינן בריש בכורות גבי הא דשאל הגמון את ריב"ז וכו' והכי איתא נמי בהאי תלמודא בסוף פ"ק דסנהדרין ע"ש:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 1 · הלכה 5 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 915e2f15de8341c145c32f96ac4c4e75f36ecdd9e30522c9d2b9af10da48f8ae