מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 3 · הלכה 4 · Segment 5

רבי יונתן אמר קומי ר"ח רובה וכו'. הך מילתא מוחלפת שיטה היא בבבלי סוף פ"ק דר"ח לר' יונתן ודר' יונתן לר"ח ופסק הרמב"ם ז"ל כר' חייא בריש פרק כ"ז מהלכות שבת היוצא חוץ לתחום המדינה בשבת לוקה וכו'. וכנלמד ממסקנא דהכא אין לך מחוור מכולם אלא י"ב מיל כמתנה ישראל. ומה שנמצא מקושיית בעל המאור ז"ל בשאר המפרשים שהקשו מהא דאמרי' בפ' כלל גדול דידע בתחומין ואליבא דרבי עקיבא ואי י"ב מיל מדאורייתא אמאי קאמר אליבא דר"ע דוקא י"ל דר"ל דפ' כלל גדול דאיתמר הך שינויא אליביה התם ס"ל כמ"ד הכא דסוף תחומי שבת אינו מחוורין מד"ת והלכך קאמר ואליבא דר"ע דוקא. ועיין לקמן בפ"ה הלכה א' ד"ה התיב אסי וכו' תמצא ישוב נכון וסייעתא גדולה לדעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל:

עירוב עשו אותו כספק חרש לפי אשר כתוב לפנינו יש לפותרו כדפרישית בפנים ולמ"ד עירוב ד"ת ויותר נראה שצ"ל כספק חדש וזהו הדין דתנן בריש פ"ח דנדרים קונם יין שאני טועם היום וכו' ואם אמר חדש אחד אסור בכל החדש ור"ח להבא ומותר בו וקי"ל דאפי' ר"ח הוא ב' ימים לא אמרי' דהואיל ויום ל' שהוא ספק אם הוא מחדש זה או מחדש הבא נחמיר בו מספק אלא דאפ"ה מותר בו והולכין להקל דאינשי ריש ירחא קרו ליה וה"נ בספק עירוב אפי' למ"ד ד"ת היא הולכין בו להקל וכשר: