מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 6 · הלכה 7 · Segment 2

מן מה דתני שמואל למעלה מעשרה שבות הוי דהוא אמר במקום פיתן. מילתא דשמואל בריש הזורק כדפרישית בפנים וכמו שיש חליפין בשיטתא דהכא עם הבבלי בענין פלוגתייהו בדף ע"ג דהתם רב ס"ל מקום פיתא גורם ושמואל ס"ל מקום לינה כך הוא בפלוגתייהו דפ' הזורק דלשיטתא דהכא לשמואל הזורק מרה"י לרה"י דרך ר"ה ולמעלה מעשרה אסור משום שבות ומדרבנן בעלמא ולרב מותר לכתחלה ובבבלי הזורק דצ"ז איפכא הוא דגריס התם שני בתים בשני צידי ר"ה רב אמר אסור לזרוק מזה לזה ושמואל אמר מותר והיינו דקאמר הכא דמאן דס"ל למעלה מעשרה אסור משום שבות וטעמא דמיהת זורק הוא מרשותו לרשות חבירו וכדפרש"י ז"ל שם ולא משום הפסק ר"ה דה"ה נמי אם היתה אצלו עד שיערבו וא"כ ש"מ דכל בית ובית רשות מיוחדת היא ואפי' למעלה מעשרה וטעמא דעיקר דירה הוא בבית מקום שאוכל שם ולעולם רשות אחרת מקניא ומקום פיתא גורס ואלו למאן דס"ל התם דלמעלה מעשרה רשות אחת היא ומותר לזרוק מביתו לבית חבירו דרך למעלה מעשרה א"כ אפי' הוא אוכל שם מכיון שהוא למעלה מעשרה אינו נקרא רשות מיוחדת ולפי שסתם זורק חפץ מביתו לבית חבירו אינו בשעת שינה הלכך הוא דקאמר דמאן דס"ל דלמעלה מעשרה שני בתים שתי רשויות הן איהו הוא דס"ל מקום פיתא גורם וכלומר דלדידיה מוכרח הוא דעכ"פ אין הולכין אחר מקום הלינה: