תני אחד שלא עירב נותן רשות לאחד שעירב. כך שנוי בתוספתא והכי מייתי נמי בבבלי דף ע' והתם מותיב אביי לרבה על הא דקאמר שהאחד שלא עירב צריך כשמבטל רשותו שיבטל לכל אחד ואחד מבני החצר והא קתני לאחד שעירב ואי דליכא אחרינא בהדיה בהדי מאן עירב אלא פשיטא דאיכא אחרינא בהדיה וקתני לאחד שעירב הב"ע דהוה ומית. וכך הביא הרי"ף ז"ל ופסק הלכתא כרבה לגבי אביי שצריך לבטל לכל אחד ואחד. והרמב"ם ז"ל בפ"ב מה' עירובין בהלכה ד' כתב אחד שעירב אינו מבטל רשותו לאחד שלא עירב אבל האחד שלא עירב מבטל רשותו לאחד שעירב והשיג עליו הראב"ד ז"ל וכתב והוא שמת הג' וכו' דהכי מוקי לה בגמ' והה"מ הניח בצ"ע ואפשר לומר דאה"נ שזה השלישי ג"כ מבטל רשותו לו וא"כ לא צריכין להאי אוקימתא דהוה ומית והא דמוקי לה הכי בגמרא לרבה חדא מגווני נקיט וכ"כ בסמ"ג וסמ"ק הביאם הב"י בסימן ש"פ ע"ש:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 6 · הלכה 3 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 915e2f15de8341c145c32f96ac4c4e75f36ecdd9e30522c9d2b9af10da48f8ae