מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 6 · הלכה 4 · Segment 4

תני שנים שהיו שותפין בחצר וכו'. לפי גי' התוספתא שהבאתי בפנים מבואר הוא הא דקאמר רבי אחא דב"ש היא ורבי יוסי בר בון דחי לה ומיהו הנוסחא דהבבלי יותר מכוונת היא כדגריס שם ד"ע ע"ב וכמבואר התם:

מהו לבטל רשות משתחשך. כדפרישית דע"כ בגוונא דאי בעי לערובי מאתמול לא מצי מערב הוא דקא מיבעיא ליה וכגון שנפלה לו ירושה משתחשך ובעי אי מצי מבטל או לא. והיינו בעיא דבעי מיניה רבא מר"נ שם יורש מהו שיבטל רשות וכו' ופשיט ליה שמבטל וכן לסוגיא דהכא לר' זעירא לכ"ע ולרבי בא לרבי יוחנן כמבואר בפנים זה הכלל אם שוכרין רשות בשבת מבטלין רשות בשבת. והך עובדא דאיירי הכא היא האי עובדא דגריס בבבלי בדס"ה ע"ב בסופו רבי חנינא בר יוסף ורבי חייא בר אבא ורבי אסי אקלעו לההוא פונדק דאתי נכרי מרי דפונדק בשבתא אמרו מהו למיגר מיניה וכו' נסמוך על דברי זקן ונשכור אתו שיילו ליה לרבי יוחנן אמר להן יפה עשיתם ששכרתם. והאי עובדא דלקמן היא האי עובדא דהתם דלעיל מינה ר"ל ותלמידי רבי חנינא אקלעו לההוא פונדק ולא הוה שוכר והוה משכיר אמרו מהו למיגר מיניה וכו' וגריס שם אמר להן ריש לקיש נשכור ולכשנגיע אצל רבותינו שבדרום נשאל להו אתו שיילו לרבי אפס אמר להן יפה עשיתם ששכרתם: