חידושי אנשי שם על בבא מציעא · דף 22a

מהר"ם
נל"ק דעיקר ראייתו של רשב"א מהך דקמה מק"ו דאפי' היכא דכליא קרנא דאין מורידין קרוב מוקמינן אפוטרופוס בקרקעי דלא כליא קרנא דאפילו בקרוב מורידין כ"ש אפוטרופוס ואף כי משני לדיקנני לא מוקמינן לא קאמר אלא משום דלא שכיח אבל ההיא דסבתא יש לדחות דרבא לא קאמר אלא ע"י מגו וכדי שימצאו במקום אחד ומיהו כתב בחו"מ בשם הרא"ש השתא מיהא לדיקנני לא מוקמינן ולא שכיח אפילו כשימצא יכול היורש למחות שלא למנותו ע"ש בסי' רפ"ה:

נל"ק דלא דמיא לשותפין כלל דבתר חלוקה מיירי הכא והקטן לא היה מוחזק מעולם בירושה זו אלא מכח מורישו וזה הראוי לירש עמו ומוחזק בו אומר לחלקי נפל אלא מטעם אחר שהקשו בתוס' דע"כ כיון דמורידין אחר לנכסיו א"כ יש לו דעת לומר הבא עדים שלקחת מאבי כמו כן יש לו דעת לומר לקרובו אייתי ראיה שזה הגיע לחלקך ותירצו גבי קרוב סבור שאמר אמת שהרי של אביהם היה השדה ולא אסיק אדעתיה למימר אייתי ראיה אבל לנכרי מסיק אדעתיה למימר אייתי עדי מכירה אבל למחות אינו יודע דרגילות הוא טפי לשכוח מחאה בסוף כל שלש: