מהר"ם מתני' המעביר חבית ממקום למקום ושברה בין ש"ח ובין ש"ש ישבע ר' אליעזר אומר שזה וזה ישבע ותמה אני אם יכולין זה וזה לישבע. גמ' [וכ"ה בד"ק ומחלוקת רבי מאיר ור"י ליתא כלל]:
ותוס' לא פירש וכן אלא דמסתבר ליה לתלמודא מאחר דקני ליה שלא בשעת הלואתו לגמרי מדר' יצחק אלים נמי שעבודיה בשעת הלואה דליקו ברשותיה לענין חמץ ושמטה אבל לענין קדושין כיון דר' יצחק לא אמר דקונה משכון אלא להיות עליו ש"ש ולא לגמרי להתחייב באונסין ובההיא הנאה דיכול לקדש בו האשה ש"מ דלא יכול לקדש בו את האשה אלא במשכנו שלא בשעת הלואתו. תוס' פ' השולח ופי' הר"ן הוא דעת הרמב"ן שלהי פ' שבועת הדיינים (פי' הר"ן):