חידושי אנשי שם על בבא מציעא · דף 6b

מהר"ם
מכאן דקדק הרא"ש ז"ל דהא דמשני כי קאמר אביי היכא דמטא שטריה לידיה היינו דוקא שרוצה לזכות בשטר זה בדבר שאין בידו כגון שטר הלואה שזוכה המלוה בשיעבוד נכסי הלוה על ידי השטר אבל כשזוכה בו בדבר שהוא כבר תחת ידו זכה משעת חתימה ואע"ג דלא מטא שטריה לידיה ומדקאמר דהויא לה כמחילה דקדק דכי אמרינן לאביי עדים בחתומיו זכין לו ואי מסר וזבין לאחר בין חתימה למסירה דאין במכירה כלום היינו דוקא לענין שעבוד דלא ליהוי שטר מוקדם אבל בשטר מכר או מתנה אם מכר ונתן את הקרקעות לאחר בין חתימת השטר למסירתו לא אמרינן עדיו בחתומיו זכין לו ולכך הוצרך לטעמא דמחילה ורש"י לא פירש כן וז"ל דאי נמי הכי הוה כי מטי שובר בידיה בתשרי זוכה בו למפרע מזמן חתימתו ואין מכירה שבינתיים כלום: