חידושי אנשי שם על בבא מציעא · דף 62a

ד"ת
וא"ת היכי פסיק ותנא דלעולם פלגא מלוה ופלגא פקדון תינח היכא דיהיב ליה אגרא כפועל בטל אבל היכא דלא יהיב ליה הא אמרינן לעיל פרק איזהו נשך אי פלגא באגר תרי תילתי בהפסד ואי פלגא בהפסד תדי תלתי באגר והיכא דשקיל בעה"ב תרי תילתי בהפסד ודאי לא הוי אלא תלתא מלוה שאי אפשר שתקרא מלוה אלא במה שחייב נפקד באחריות דכיון דלא שקיל בהפסד אלא תלתא וי"ל דודאי הכי הוא דלעולם פלגא מלוה ופלגא פקדון ואי יהיב ליה אגריה כפועל פשיטא דהכי הוא ואי לא יהיב ליה הכי דיינינן ליה דשקיל נפקד פלגא בהפסד ותרי תילתי באגר משום מלוה ומשום אגריה דפקדון כי היכי דלא להוי רבית ומש"ה אמרי' בפ' המוכר שטר כיס היוצא על היתומים נשבע וגובה מחצה ואם איתא דבסתמא שקיל בעה"ב תרי תילתי בהפסד לא הוה ליה למגבה אלא תלתא ובשארא נטעון להו ליתמי נאנסו. זהו דעת הרמב"ן ז"ל ע"כ. ועוד שם עיין עליו: