ד"ה מאי לאו משיפקסו בשדה וכו' ולבסוף כי משני אי בעית אימא דרבי ינאי לא מיירי אלא בזיתים וענבים משני נמי פירכא דהכא כוונת התוס' בזה משום דהשתא דפירשו דקישואין ודלועין נמי בני גורן נינהו א"כ תקשי ליה דה"ל לגמרא לשנויא נמי האי שנויא דאי בעית אימא וכו' אפירכא דלעיל דפריך מר זוטרא מקישואין ודלועין ולימא דהתם מודה רבי ינאי דחייבים במעשר אפילו בשדה משום דבני גורן נינהו ולכך כתבו דאין הכי נמי דלבסוף כי משני אי בעית אימא וכו' אותו שנויא קאי אפירכא דלעיל דפריך מקישואין ודלועין:
קריאה במקור
מהר"ם על בבא מציעא · דף 88b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4616985f27d569e2c642304eed7e06a0d662da9348550cc8d526b2fbe88c9fcc