ד"ה אין מטבע נעשה חליפין וכו' וי"ל דמטבע מקרי שפיר כלי וכו' והשתא רב ולוי בהא פליגי דמר סבר דנעשה חליפין (משום) שהרי מקרי כלי. ומר סבר אע"ג דהוי כלי אעפ"כ אין נעשה חליפין משום דדעתיה אצורתא וגרע אפילו מפירא:
קריאה במקור
מהר"ם על בבא מציעא · דף 45b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בא"ד ועוד דאמרינן לקמן במנא למעוטי פירות ביה למעוטי מטבע וכו' ואי גם כלי לא הוי וכו'. לא היו צריכין להוכחה זו דהא בהדיא מוכח משם ג"כ דמטבע מקרי כלי דאל"כ למה צריך ביה למעוטי כלל מטבע הא אימעט נמי ממנא כיון דלא הוי כלי אלא על כרחך צ"ל דמטבע הוי כלי ולכך צריך מיעוטא אחרינא וק"ל (ועיין באשר"י לקמן):
ד"ה מאי לאו בחליפין וכו' ומשני תני מחייב אינו מגיה וכו'. הא דאצטריכו התוס' לכתוב זה לפי הפירוש דפירשו השתא משום דבשלמא בפשוטה דשמעתין אתי שפיר דמגיה המשנה משום דע"כ צריך להגיה כדדייק מסיפא אבל השתא דגם לפי סברת המקשה יתיישב הסיפא א"כ מנא ליה להמתרץ להגיה המשנה לכך כתבו דאינו מגיה המשנה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4616985f27d569e2c642304eed7e06a0d662da9348550cc8d526b2fbe88c9fcc