בארבעה פרקים בשנה כו' פי' המורה עיו"ט האחרון של חג מפני שהוא יום השלמת קרבנות החג דתנן י שלא חג וכו' וי"ד בניסן משום פסחים ערב עצרת משום שלמי חגיגה ועולת ראיי' ואינו נראה לי מדתרצי' התם דלאכילה סניא בחד יומא והכא דלהקרבה בעינן תלתא אמא והא התם נמי להקרבה היא וטפי בעינן בהקרבה דידן דפסלי דוקין שבעין מדבעינן בהקרבה דידהו כדאמרי' לקמן ונ"ל שכל טעם בארבעה פרקים אינו אלא משום שמחה שדרך כל ישראל לקנות בשר ולשמוח ביו"ט ומש"ה בערב ר"ה וערב עצרת ועיו"ט הראשון של פסח כולם קונים לשחוט ועיו"ט הראשון של חג היינו דלא תניי' בהדייהו משום דכוון דאיכא שמיני עצרת קמייהו כל עיקר שמחתן התם משהו לה כדאמרי' משל למלך שזימן את בניו וביום שמיני עושה משתה גדול כשרוצים להפרד ממנו והילכך כל עיקר השמחה ביו"ט ראשון קא עבדי לה ומיהו יש עדיין להקשות כיון שכל ישראל מקריבין פסחי' ושלמי חגיגה ועולות ראיי' אמאי לא אחמור רבנן וקצבו זמן ידוע להודיע אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט וא אנן עסקי' בהקרבה טפי מדידהו ויש לומר אע"פ דאנן עסקי' גופי מנייהו לא אחמור להודיע דיש לומר לאכילה זבין ואפי' אם תימצי לומר להקרבה זבן דילמא נדרים ונדבו' איכא עלי' או דמי מעשר שני והשתא קבעי למישחטי' מש"ה אין צריך להודיע עיין בקונטרסי בחולין בפ' אותו ואת בנו:
קריאה במקור
תוספות רי"ד על עבודה זרה מהדורא קמא · דף 5b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tosafot Rid, Lemberg, 1861
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6012a7e9d8595ff5de3cd57295614dcad5da25d0eef6c8ebc1e73f542aec6617