שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי שקלים · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 11

ומפרקין המנעול מעל גבי האימום. כתב הרמב"ם בפי' המשנה ופורקין המנעול מעל גבי המים ואין מחזירין אותו ר"ל שמפקירין הגבים שהמים מכונסים בהם לבני אדם בכלל שישתו מהם בימות החמה והכוונה כי כל מה שהיה מאלו הדברים מסוגר ולא נתעסקו בו שמזרזין וממהרין להשלימו ולהגיע לתכליתו עכ"ל ותימא שכאן ובמ"ק ובתוספתא הגירסא מע"ג האימום ועוד שבחיבורו פ"ו מה' י"ט שמביא הברייתא כולה השמיט דין זה ועוד לשון ואין מחזירין אותו דחוק ומדברי הרמב"ם נראה דה"ק ואין מחזירין כלומר ואין פוסקין מלמהר לעשות דברים אלו והרא"פ פירש ואין מחזירין המנעול לכל גוב וגוב ואינו מחוור דהשתא שמסירין כ"ש דאין מחזירין לכן נ"ל דודאי לא קאי אצרכי רבים דז"ל התוספתא בפ"ב דמ"ק דנין דיני ממונות וכו' ופודין את מעשר שני ומפרקין המנעול מעל האימום ובלבד שלא יחזיר מכבש של כובשים שהתירו קודם למועד אין מחזירין ואצ"ל שאין נוטלין הימנו של בעלי בתים נוטלין הימנו ואצ"ל שמחזירו ע"כ נקט אלו הג' דינים המנעול והמכבש של כובסים ושל ב"ב שהן חלוקים בדיניהם בענין נטילה וחזרה ובסוגיין שמביא סוף הברייתא ואין עניינה לצרכי רבים כלל ולכך לא הביא כן הרמב"ם בחיבורו ולדעתי לא יצאו דברים אלו שבפירוש הרמב"ם מתחת יד קולמסו של הרמב"ם ועמ"ש במס' מ"ק בשם הריטב"א: