אמר ליה שמואל וכי נדר הוא זה נדר להתענות ושכח ואכל כזית איבד תעניתו. נ"ב וצריך לפרוע. נ"ל לפרש כלומר אבל מלתיה דרב לאו נדר הוא אלא צעריה בעלמא דקביל עליה הלכך פשיטא דלא אבד אותו השעות אלא עולין לו לחשבון תעניתו ויפרע השאר ביום אחר. אבל בגמרא דידן מפרש בתענית דף י"ב הא דרב לאו נדר הוא ולסיכך א"צ לפרוע כלל ויש שם לישנא אחרינא ע"ש:
קריאה במקור
הגהות מהר"ם די לונזאנו על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 8 · הלכה 1 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0830486cb0d1cfe545378f1dbf9ea59e721199d720cb1bc0d85520b1d751de5f