חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי תרומות · פרק 4 · הלכה 3 · Segment 7

ר' יונה אמר רשב"ל בעי קומי ר' יוחנן תוספת תרומה מה היא. פי' אם בנתן השיעור בשלא נתכוין לפטור יכול להוסיף אפילו אחד על אחד [כההיא דר"א בשם ר' יוחנן דבסמוך] או לא ואפילו בשלא נתכוין לפטור אינו יכול להוסיף וחייב במעשרות ע"ז א"ל ר' יוחנן משום יחיד אני שונה אותה פי' הדין הזה דנשנית משום יחיד דהוא ר' יהודא קבלה בידי דחכמים פליגי ע"ז ור' יהודא יחידאה הוא ור' יהודא הוא משנה מפורשת במס' פיאה פ"ק ה"ב דגרסינן שם ר' יהודא אומר אם שייר קלח אחד פי' הגר"א ז"ל בשנו"א שלא נתן השיעור ושייר קלח אחד אז סומך לו משום פיאה ופטור השאר מן המעשרות ואם לאו אם לא שייר ונתן השיעור בשלימות כל מה שמוסיף חייב במעשרות ע"ז קבלה בידי ר' יוחנן דר' יהודא יחידאה הוא ופליגי רבנן עלה ע"ז שאל הגמ' מה לחיוב או לפטור פי' במה פליגי רבנן אר"י אם על החיוב בשלא שייר דס"ל לר"י דחייב במעשרות ע"ז פליגי רבנן וס"ל כיון שאינו מתכוין לפטור מוסיף אפילו אחד על אחד או דפליגי על הפטור בששייר דס"ל לר"י דמה שהוסיף פטור ממעשרות ע"ז פליגי רבנן וס"ל דחייב ע"ז מסיק אין תימר לחיוב ניחא דפליגי רבנן על החיוב וס"ל דכיון דלא נתכוין לפטור לעולם הוא מוסיף אפילו אחד על אחד אבל אין תימר לפטור דרבנן פליגי על פטור דר"י בששייר וס"ל לרבנן דאינו כן אלא דחייב במעשרות א"כ יקשה מהמשנה דידן דיהא מוחלפת שיטתי' דר"י ורבנן במתניתין דידן ממתניתין דהתם דהא הכא בששייר ס"ל לר"י דיותר חליש כח התרומה הנוספת דאית לי' שלא מן המוקף ומ"מ ס"ל דפטורה ממעשרות ההוספה בששייר לרבנן דלדידהו הוי יותר כח בהתרומה מן דר"י דהא אית להו מן המוקף לא כ"ש דההוספה פטורה ממעשר א"ו דרבנן פליגי אמילתא דר"י וס"ל אפילו בשלא שייר אבל כיון שאינו מתכוין לפטור פטור מן המעשרות והוא כהא דאמר ר' איסי בשם ר' יוחנן כשאינו מתכוין לפטור אפילו אחד על אחד אתא ר' יוסי ר"א בשם רשב"ל תוספת תרומה חייבת במעשרות פי' דאפילו בשאינו מתכוין לפטור כיון שנתן כשיעור חייבת במעשרות ופליג אר' יוחנן אר"י המשנה אמרה כן דמוכח ממתניתין אפילו כשלא מתכוין לפטור כיון שנתן כשיעור חייבת במעשרות כו' היידא מתניתא כו' הדא דתנינן תרם ועלה בידו מששים ואחד תרומה וצריך לחזור ולתרום ולא תני עלה חזר והוסיף חייב במעשרות פי' דאי ס"ד דמיירי במתניתין שנתכוין לפטור א"כ אפילו בסיפא בששייר נמי צריך להיות חייב במעשרות כדאיתא במס' פיאה פ"ק ה"ב הנ"ל כדאיתא בשנו"א ז"ל שם ואלא ע"כ מיירי בשלא נתכוין לפטור ומכל מקום בשנתן כשיעור חייבת במעשר: