עד כדון שהיה לו מאותו המין. פי' שהי"ל מאותו מין שצריך לאכלו היינו מן הטמא דיכול להפריש ממנו גופי' ולשייר כדי אכילתו אבל שאין לו מאותו המין אם מותר להפריש מן הטהור עליו נישמעיני' מן הדא ר"ח ענתונא סליק עם ר"ז לחמת גרר זבין לי' קלוסקא בעי מתקנא מיום לחישריה פי' דלא היה מספיק על אכילת ב' ימים והיה רוצה לקמץ אכילה של יום זה לעשות ממנו תיקון על אכילת מחר והיה רוצה לתקן מן הטמא על הטמא ולקמץ מיום זה לחבריה משום דחשש להא דר"נ דס"ל דאסור לתרום מן הטהור עליו א"ל לית אנן צריכין חששין ליחידאי ומותר להפריש מן הטהור על הטמא ואית לך מימר כשהיה לו מאותו המין וע"כ דלא היה לו מאותו המין (א"כ מוכח מזה דר"נ חשש אפילו כשאין לו מאותו המין נמי אסור לתרום מן הטהור עליו:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי תרומות · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8497e62fef86a5d8249908eb4799a2ef67c4d45fdbcf4e3b0f5e7bc695664b8d