חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי תרומות · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 14

תמן תנינן התורם את הבור ואמר על מנת שתעלה בשלום שלום מן השבר שלום מן השפיכה. פי' אפילו אם עלה ונשבר לבתר העלאה אינה תרומה דחשיב דלא נתקיים התנאי דהכונה שתעלה בשלום שלא ישבר ויעשה מדומע את החולין ולפיכך כשנשבר לבתר העלאה נמי אינה תרומה כלל מעיקרא כדי שלא ידמע ולא הוי תרומה אלא אם הניחו במקום שאם ישבר שם לא ידמע ואם נתגלגל אח"כ משם ונשבר ונדמע הוי תרומה ועושה מדומע כדאיתא בתוס' במס' טבו"י וכמבואר ברמב"ם ז"ל פ"ה מהלכות תרומות. אבל לא מן הטומאה אם נטמא לבתר העלאה הוי תרומה טמאה רש"א אף מן הטומאה אריב"ח בטומאת טבו"י היא מתניתא וכדמסיק ר"א שכן טבו"י מצויין בין הגיתות ולפיכך התנה באם שיטמא בין הגיתות לא יהיה תרומה אלא טבל ובטבל לא יטמא בטומאת טבו"י כדמסיק ר' יוסי אין לטבו"י מגע אצל טבל דלא מטמא טבל. תני אר"י בד"א בת"ג שהיא צריכה לתרום מן המוקף פי' ע"כ כונתו שיעלה שלום אפילו לבתר העלאה אם ישבר בין הגיתות וידמע לא יהיה תרומה כלל דעיקר תנאו הוא לבטחון שלא ידמע כי צריך הוא ליטלו במוקף למטה וע"כ כוונתו בתנאי הזה לבטחון שלא ידמע החולין משא"כ בתרו"מ אין הכונה בהתנאי שלא ידמע משום דאי ס"ד דחושש לזה למה לו לקרא שם למטה יקרא לו שם לבתר העלאה כשיטלו לביתו וע"כ אין התנאי לבטחון על המדומע וע"כ אפילו נשבר אפילו שאר כל הדברים שלום הן ובתוספתא בפ"ב מטבו"י גרסינן אבל תרו"מ ושאר כל הדברים שלום הן פי' אבל בתרו"מ ושאר כל הדברים כמו מע"ש וביכורים שלום הן אם עלה בשלום למעלה אפילו שלא נתרחק עדיין מן הבור דאם נשבר יכול למדמע מ"מ שלום הן קרינן ביה דנתקיים התנאי דהכונה של התנאי אינו מחשש מדומע אלא תנאי בעלמא: