באתרי' דר"ח רובא הוו מנקרא בתאנייא בגין דלא יכלון חברייא והוי ר"ח רובא אכל מנהון ולית אסור בתמי' ומשני ידע מההוא עובדא ואפילו כן לא אסר. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק פי' דאפילו דידע דמנקרי בתאנים לא אסר להם לעשות הערמה הזאת ואח"כ פריך על גוף הדין לא כן תני ראה ציפור דמ"מ יש לנו למיחש. ולפיכך מגי' ידע מההיא עובדא ולא כהגי' שלפנינו לדעתי' משום דהפי' דלדעתו הוא ע"פ דעתו ובעצתו עשו א"כ לא שייך לשון אפ"ה לא אסר להם לעשות. זאת ע"כ מגי' ידע מההיא עובדא ואפ"ה לא אסר להם העובדא הזאת והמעתיק הגהות לא שם לבו שהגר"א ז"ל גורס במקום אסור אסר דהפי' דר"ת לא אסר להם לעשות כן:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי תרומות · פרק 8 · הלכה 3 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8497e62fef86a5d8249908eb4799a2ef67c4d45fdbcf4e3b0f5e7bc695664b8d