יין דבש ופלפלין. זו היא יינומלין:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 14 · הלכה 2 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מותר לערב. ביד. ואסור לשחוק בכלי ל"א מותר לערב אבל לא יטרוף בכח והראשון נראה:
את שהוא משום גזירה שמא יערב ולא שייך בו שחיקה שרי ואיכא בין רבי יסא ורבי יוסי דלר' יסא מותר לערב ולר' יוסי אסור לערב לכתחלה:
ופריך והכא. הילמי אינו אלא משום תערובת. ואפ"ה תנן במתני' אין עושין הילמי:
שנייא היא. שאני הכא שעשיית הילמי הוא גמר מלאכה לתקון האוכל הניתן לתוכו ולכך אסור הוא:
מותר לשבר. הפלפלין שבתוכו אבל לקבץ אסור משום דמיחזי כמנומר:
שום ששחקו. מע"ש ויותר נ"ל דגרסי' שום שריסקו וכן הוא בבבלי פרק תולין:
אם היה מחוסר שחיקה. שלא נשחק כל צרכו:
תמן תנינן. עדיות פ"ב:
בוסר. ענבים בתחלתן כשהן דקין מוציא מהן משקין לטבל בו בשר לפי שהוא חזק וקרוב להחמיץ:
מלילות. שבולין שלא בשלו כל צרכן מרסקן וטוענן באבנים ומשקה זב מהן ומטבל בו:
יגמור. מאחר שרסקן וצברם בכובד יניחם בכלי ויצאו מעצמן ומותר לכתחילה:
ה"ג שריסקן מבע"י רי"א יגמור:
לא יגמור. אסור להניחם מבע"י תחת כובדן כדי לגמור משתחשך:
הכהנים נהגו בתרומה כר"י. דהכהנים זריזין הם ל"א בתרומה אם התחיל בהן במקום פטור כגון בגנה ואח"כ הכניסן לחצר שפטורה מן התרומה וכה"ג איתא בתרומות פ"ח:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda