גמ' ניחא עד הכא. אם עד קשר העליון של אמצע היד ודאי חייב:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 8 · הלכה 5 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דלמא עד הכא. קשר תחתון של אמצע האצבע סגי והמוציא קולמס המגעת עד אמצע קשר אצבע חייב:
תמן תנינן. במסכת כלים פי"ג:
מכתב. ראשו אחד חד כמחט לכתוב על פנקס של שעוה וראשו אחד עב וחלק למחוק בו הכתב החקוק בשעוה ולהחליקו כדי שיהא ראוי לחזור ולכתוב בו:
ניטל המוחק טמא מפני הכותב. ותניא בתוספתא נחלק לבדו ונשתייר בו הכותב מגיע לקשרי אצבעותיו ובמוחק מלא פיסת ידו טמא וקמבעיא ליה לרבי זעירא לענין טומאה כי היכא דקמבעיא ליה לענין שבת אם קאי על הקשר של יד או של אצבע:
כל ביצה דתנינן בכלים. כי הא דתנן בפ"ה דמסכת כלים איזהו גמר מלאכה משיסיקנה כדי לבשל עליה ביצה קלה היינו ביצה ממש כשהיא שלימה:
בשבת כגרוגרת מביצה קלה שהיא ממהרת לבשל ולא כביצה שלימה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda