גמ' ונתכוין לכתוב יהודה. שהיה טועה וסבר שצריך לכתוב יהודה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 12 · הלכה 5 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הרי השם במקומו. כמו שראוי להיות אלא שנכתב שלא לשמו:
מעביר את הקולמס. על כל אותיותיו לכוונת השם והרי הוא כאלו כותבו לשמו:
ה"ג מחלפא שיטתיה דרבנן דר"י תמן הן אומרים כתב והכא הן אומרים אינו כתב הוא. וה"פ גבי הכותב השם אומרים שכתב ע"ג כתב אינו מן המובחר משמע דמיהא כתב הוא והכא במתניתין תנן כתב ע"ג כתב פטור:
ומשני בשיטתו השיבוהו. לשיטתך דכתב ע"ג הכתב הוי כתב אודי לן מיהת דע"ג השם לאו מצוה מן המבחר הוא דמיחזי כמנומר:
לא אמר כן. דלשיטת ר"י השיבו אלא מחלק בענין אחר וכדמסיק:
ה"ג אלא מחלפא שיטתיה דת"ק דר"י:
ומשני מהו כתב ע"ג כתב. דקאמר הכא דפטור:
חד לעיל מן חד. שכתב אות אחד בחללו של אות השני ואין זה כתב א"נ שלא כתבן בשורה אחת וא"א לחברן אם לא ע"י קציצה וה"ל כאינן נהגין זה עם זה וקמ"ל אע"ג שהן על נייר אחד אין מצטרפין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda