גמ' בעי. פריך לימא מתני' רבי יהודה ולא ר"מ דאמר לעיל פ"ק דף ד' אפילו האומן אם יצא בדוגמא שבאזנו פטור:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 10 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אומן בדרך אומנותו חייב. וה"נ אם הצניע לדוגמא חייב:
דר"י היא. דכן הוא דמתני' כר"י אתיא ולא כר"מ:
אר"י בר חנינה. סתמא דש"ס אמר משמיה דריב"ח דמוקי למתני' אפילו כר"מ והא דתני המצניע לדוגמא היינו בדוגמא שכבר נתפייס הלוקח לזו הדוגמא זו ודאי חשובה אצלו שהרי צריך לה לצבוע כן כמו שנתרצה הלוקח ל"א ה"ק לא אתיא וכו' אף ר' יהודה לא קאמר אלא לדוגמא שכבר נתפייס הלוקח:
אבל לזרע ולרפואה. אין צריך שיעור כלל דסד"א דכל שהוא דמתני' לאפוקי מכגרוגרת אבל כזית בעינן קמ"ל:
הצניעו זה ובא אחר והוציאו פטור השני עד שיהא בו כשיעור:
רשב"א מחייב. דנתחייב זה במחשבתו של זה:
מה אנן קיימין. כלומר במאי עסקינן ובמאי פליגו:
אם בשהוציאו השני ואומר בפי' שעל דעת עצמו הוא מוציאו פשיטא דפטור לכ"ע. אם בשהוציאו בפי' ע"ד דראשון פשיטא דלכ"ע חייב:
אלא. הכא במאי עסקי' שלא פי' למאי הוציאו ובהא פליגי רבנן סברי מסתמא על דעת עצמו הוציאו ורשב"א סובר חזקה על דעת הראשון דאחשביה הוציאו וחייב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda