מתני' האבן שבקירויה. דלעת יבישה וחלולה וממלאין בה מים ומתוך שהיא קלה אינה שואבה אלא צפה ונותנין בה אבן להכבידה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 17 · הלכה 6 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אם ממלאין בה ואינה נופלת. שקשורה יפה הרי היא ככלי עצמו:
ואם לאו. הרי היא כשאר אבנים ואין מטלטלין את הקירוייה דשויה בסיס לדבר האסור דהיינו האבן:
זמורה. של גפן:
שהיא קשורה בטפיח. כד ששואבין בו מן הבור:
ממלאין בה. דשויא להך זמורה כלי ושוב לא יבוא לתקנה אבל אינה קשורה אע"פ שתקנה מבע"י ויש עליה תורת כלי לא דגזרינן שמא למחר תהיה לו ארוכה יותר מדאי ויקטמנה נמצא מתקן כלי בשבת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda