הכל מודין בכותב את השם. אע"פ שכתב שתים או ג' אותיות ממנו אינו חייב עד שישלים כולו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 13 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
להשלים את הספר. אות אחרונה של א' מכ"ד ספרים:
רבי אליעזר מחייב חטאת. דה"ל כאחת על האריג דמחייב ר"א:
למה. פוטר ר"י:
או משום קיום מלאכה. שצריך שיעשה דבר שמלאכתו מתקיימת במקום אחר:
או משום שאינו ראוי להצטרף עמו. דכתב ישן עם כתב חדש אינו מתחבר יפה ומיחזי כמנומר:
איתא חמי. בא וראה:
שמא אינו פטור. לחכמים דמתני' דפליגי על ר"א והיינו ר"י דבעי דוקא ב' חוטין אפילו באמצע:
שמא אינו ראוי להצטרף עמו. בתמיה וכי אינו ראוי להצטרף חוט א' שאורג היום עם חוט שנארג מאתמול ולמה מצריך שתים אלא ודאי הטעם דפוטר ר"י בכתיבה משום דקיום מלאכה בעינן שתהא מתקיימת כיוצא בה במקום אחר:
כהיא דאר"י וכו'. הא דאמרת טעמא דר"י משום קיום מלאכה היא אתיא כהאי דאר"י וכו':
דלא כן כר"א. דאל"כ אלא שהטעם מפני שאינו ראוי להצטרף אף זו אינו ראוי להצטרף והיה ראוי שיהיה פטור אם לא שנא' דכר"א א"ר יעקב למלתיה אבל אי אמרינן דטעמא של ר"י מפני שמלאכתן מתקיימת כיוצא בה במקום אחר ה"נ חייב דהא אלו כתבן במקום אחר חייב השתא נמי חייב:
ר"א מחייב חטאת. דס"ל אפילו אות א' סמוך לכתב חייב:
ר"י דס"ל שבתות אינן מצטרפת אלא מחלקות:
ופריך איתא חמי. בא וראה הך פלוגתא דר"א ור"י משנה יתירה היא דהשתא כשכותב אות אחת בחול ואות אחת בשבת מחייב ר"א אע"ג שלא נכתבו שניהם בשבת ולא נכתבו בבת אחת כ"ש כשנכתבו שניהם בשבת אע"ג שלא נכתבו בבת אחת דמחייב ר"א:
ומשני מפני חכמים וכו'. איצטריך למיתני להודיעך כחה דהיתרא דחכמים דאפילו בכה"ג פטרו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda