קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 57

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

ופריך ולא לשעה הית'. בניין הקרשים ואמאי יהא חייב:

כמי שהוא לעולם. שהרי לא ידעו אימתי יסעו:

מכיון שהבטיחן הקב"ה להכניסן לארץ. ידעו שלא יהיה הבניין לעולם והדרא קושיא לדוכתא:

הדא אמרה. זאת אומרת אפילו בניין לשעה הוה בניין וחייב עליה:

הדא אמרה. וש"מ בניין מן הצד שמיה בניין שהרי העמדת הקרשים לאו בניין ממש הוי:

הדא אמרה וש"מ אפי' נתן הבניין ע"ג ד"א ולא ע"ג הקרקע ממש הוה בניין:

הדא אמרה. וש"מ נמי דבניין ע"ג הכלים הוה בניין דקס"ד דאדנים ככלים חשובין:

ומשני אדנים כקרקע הן. וליכא למפשט מיניה שום דבר לא מן הצד ולא ע"ג דבר אחר ולא ע"ג כלים ל"א אכלים לחוד קאי דליכא למפשט מינה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda