קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

הוה יליף. היה רגיל לשמוע פרשה מן בן בנו בכל ע"ש:

חד זמן. פעם אחד שכח ונכנס לרחוץ באחת ממרחצאות של טברייא:

והוה וכו'. והיה נסמך על כתיפו של ר"ח בר בא:

אינהר. נזכר שלא שמע פרשתו של בן בנו וחזר ויצא לו:

מה הוה. כלומר איך היה עומד כשנזכר ויצא:

רבי דרוסי אמר כך הוה. שנכנס ולא התחיל כלל במרחץ:

שליח מנוי הוה. כבר היה מופשט מבגדיו כשנזכר וא"ל ר"ח בר בא ולא כך למדתנו רבינו אם התחילו אין מפסיקין לתפלה כ"ש לת"ת:

והודעתם לבניך ולבני בניך. במה שמודיע לו הרי הוא כאלו הוא יום אשר עמדת לפני ה' וגו':

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda