קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 26

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

ההן כיתנייא בקופנא. האי מאן דמכה במרה על הפשתן שיצא מתוך הקליפה:

ה"ג במערוכה. והוא עץ ארכו אמה ומודדין בו הרקיקין:

משום טוחן. שהוא כבד וטוחן הזרע פשתן:

באפסטיתה. שם כלי מנוקב:

בכף. אם נוטלו בכף והיא בורר הזרע מן הדק:

כד מפלוג. כשהוא מחלק הפשתן ומפזרו חייב משום מנפץ:

כד מתלש. כשתולש הגבעולים זה מזה חייב משום מחתך:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 086e228610b40f74d94ec646453f267049327e33c9eeb0c7423e8e4cc90c9bda